דאיה תפאורות תערוכות ורהיטים בע"מ נ' גלריית לורנס בע"מ

פסק דין

1.בפני ערעורה של המערערת, התובעת בתיק 22398-06-13, על החלטתו מיום 2.9.13, של כב' הרשם עמיעד רט שהורה על מחיקת הכותרת מתביעתה של המערערת שהוגשה בסדר דין מקוצר בשל היותה כוללת רכיב לפיצוי בגין עגמת נפש שאינו סכום קצוב.

עוד קבע הרשם הנכבד בהחלטתו שאין להתיר תיקון כתב תביעה ללא בקשה מפורשת כאשר בקשת התיקון מוזכרת כבדרך אגב בתגובה למחיקת כותרת.

בהחלטה מיום 3.9.13, קבע הרשם כי הדיון יתנהל בסדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות תקסד"א בנדון.

2.בהתאם להחלטתי מיום 30.9.13, הגישו הצדדים עיקרי טיעון בצירוף נספחים ומעיקרי הטיעון מתבררת ההתנהלות עובר להחלטה נשוא הערעור ולאחריה מבחינת הלו"ז.

המחלוקת כולה דיונית והמלצתי למערערת לוותר על הערעור כדי שהתובענה תתברר לגופא, ואולם המערערת הודיעה כי ברצונה להמשיך לברר את הערעור.

מאז ההחלטה חלפו כשלושה חודשים ומעיון בתיק הדיוני עולה שלא נעשתה התקדמות לבירור המחלוקות כאשר ללא הערעור היה התיק הדיוני כבר מבורר או לפחות בשלבי בירור מתקדמים.

נראה כי הערעור "האמיתי" מכוון לחיוב המערערת על ידי הרשם בתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪.

3.בכתב תביעתה כללה המערערת עילה של עשיית עושר שאיננה ראויה להתברר בסד"מ, ולכן פוסלת את כל ההליך מלהתברר בסד"מ.

העילה מנוסחת בסעיף 18 כדלקמן: "... לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום נוסף בסך של 15,000 ₪ המהווה אומדן לצורך תביעה זו בלבד בגין עגמת הנפש וטרחה הכרוכה בנקיטת כל אחד מההליכים ולרבות הליך תביעה זו".

עילה זו לא קשורה ולא נובעת מההסכם שבכתב שבין הצדדים בגינו נתבע סכום התביעה האחר, ולכן מדובר בטיעון עובדתי העומד בפני עצמו. אין ספק כי כתב התביעה, כפי שנוסח, לא מתאים לסדר דין מקוצר.

4.המערערת הקדימה מתן תגובתה לבקשה למחיקת הכותרת אותה הגישה ביום 1.9.13, ומיד למחרת ניתנה החלטתו נשוא הערעור של הרשם.

במסגרת התגובה בסעיף 9.1 עתרה המערערת לתיקון כתב התביעה באופן שהסכום הנתבע בגין עגמת נפש ושאינו קצוב יימחק ובכך תוכשר התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

בהחלטתו קבע הרשם הנכבד שלצורך תיקון כתב תביעה יש להגיש בקשה מפורטת ולא לבקש תיקון כבדרך אגב בתגובה למחיקת כותרת.

למחרת מתן ההחלטה, ביום 3.9.13, הגישה המערערת את הבקשה לתיקון כתב התביעה ובקשה זו הובאה בפני הרשם לאחר החלטתו מיום 2.9.13, והחלטתו הנוספת מיום 3.9.13, בה הורה כי הדיון יתברר בסדר דין מהיר.

5.המערערת טוענת כי את בקשתה לתיקון כתב התביעה שיגרה יחד עם התגובה ומתרעמת על כי הרשם "קיצר" את מועד התגובה בניגוד לתקנות.

אינני מקבל את הצגת הדברים של המערערת. מי שקיצר את משך מתן התגובה היא המערערת שבחרה להגיש התגובה כבר ביום 1.9.13, ועל פי המועדים שציינתי לעיל נראה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה רק בעקבות החלטתו מיום 2.9.13 של הרשם.

בדף המצורף לבקשה אין אישור משלוח הפקס כפי בדף המלווה לתגובה.

בנוסף אין אזכור בתגובה על הגשת בקשת התיקון, ולו אכן היתה מוגשת בקשת התיקון במועד לא היה צורך לבקש תיקון במסגרת התגובה.

יש להצטער על העמדת הדברים הלא מדויקים בהודעת הערעור.